פיסות חיים - על הפרופורציה | הטור של עפרה הפנר

פיסות חיים - על הפרופורציה | הטור של עפרה הפנר

"אמא, אני לא יכולה לדרוך על הרגל!", זעקה לעברי הבכורה שלי.  אני מביטה ברגל לא מגלה סימני נפיחות או אודם מחשידים. אני חוששת שהיא סתם מתפנקת. "אופק, נסי בכול זאת לדרוך," אני מנסה לבדוק את התזה שלי. היא מניחה את הרגל בזהירות על מרצפת המטבח, ברגע שהיא דורכת על  הרגל, שוב נראה, כי היא מתפתלת מכאבים.

אופק בת שלוש וחצי. לפני כמה ימים סיימה לסבול מאבעבועות רוח. המחלה תפסה אותנו לא מוכנות. אני זוכרת עוד את הטלפון של מיכל, האחות מטיפת חלב, אומרת לי," עפרה אפריל עכשיו, זה הזמן לחסן את הילדה, ולא, אין את זה עדיין בסל של "מכבי", את צריכה לעשות את החיסון באופן פרטי".

סט מדבקות והמתנה

בעודי מתמהמהת בין טרדות היום, תפסה אותנו המחלה. אופק קמה בוקר אחד ואת גופה כיסתה תפרחת של פצעים אדומים ומגרדים. קניתי משחה להרגעה, ושמן מיוחד, שנסכתי לתוך מי האמבטיה. הקפדנו על שלוש כאלה ביום.

תוך כמה ימים מיגרנו את התסמונת, ואופק התכוננה ללכת לגן. אבל, בדיוק אז, היא טענה במלוא כאב, כי היא לא יכולה לדרוך על הרגל. מתלבטת מה לעשות, מתירה לה להישאר בבית יום נוסף, מקווה שהכאב יעבור עד מחר. בודקת שוב את הרגל, אין שום סימן, אין חום, אין שום אינדיקציה חיצונית שתעיד כי קיימת  בעיה כלשהי.

בערב, אני שואלת שוב "אופק, איך הרגל? האם הכאב פחת קצת?" -"לא", היא עונה, "עדיין אני לא יכולה לדרוך". אני רואה אותה מדדה אל הבובה האהובה עליה, ומחליטה לקחת אותה למיון ילדים. נושאת אותה על ידיי, נרשמת אצל המזכירה ב"שניידר", מקבלת סט מדבקות ומחכה לתורי.

פיז'מות וכלי רחצה

לאחר שעה, שבה נמרטו עצביי עד תום,  מתפנה אלי רופא ילדים צעיר. מנסים לשחזר יחד מה קרה לאופק בימים האחרונים. אני מספקת את התשובות, ונשלחת לעשות סדרת בדיקות. אני מגלגלת אותה בכיסא הגלגלים אל  המעבדה לבדיקות דם, משם לשירותים לתת שתן, ובסוף לרנטגן "צריך  לצלם את  הרגל", הוא פסק," כרגע זה לא ברור, תחזרו עם הצילום ואז נראה".

אני חוזרת. מחזיקה בידי את שלל התוצאות. "לא יודע, הוא אומר" נאשפז אותה להשגחה, "נעשה בדיקות נוספות מחר". אני מצלצלת לבעלי, שיביא לנו פיז'מות וכלי רחצה. הוא מגיע ואנו מחליטים שהוא יישאר עם אופק בלילה, אני אישן אצל הוריי, הם גרים בקרבת בית החולים, אחליף אותו בבוקר.

על הפרופורציה

עובר על אופק לילה שקט. בשש אני מגיעה לחדר שלה. מביאה לבעלי כריכים וקפה, ולאופק צעצוע חדש. מתחיל יום של בדיקות אין ספור וביקורי רופאים, שבסופו מתברר, שאחת מתופעות הלוואי של אבעבועות הרוח, היא התפתחות של שלפוחיות פנימיות בתוך הרגל. "מה עושים?" אני מנסה להבין את חומרת המצב, "אין מה לעשות, אם יש לה כאבים אפשר לתת איזה משכך, ונראה איך זה  יתפתח. ייתכן שזה יחלוף מעצמו,ב ינתיים אופק צריכה להישאר כאן להשגחה".

ואופק נשארה. גם בעלי ואני נשארנו. חילקנו בינינו את היום לשתי משמרות - אני בוקר והוא ערב. אני דוחפת את כיסא הגלגלים אל תוך המעלית רחבת הידיים, יורדים לעשות "אקו לב". בהמתנה  לסריקה אני קושרת שיחה עם אימא אחרת, אימא שבנה בן החמש לוקה  בסרטן, כבר כמה שנים היא חייה בתוך בית החולים. בליבי אני מודה לאלוהים, על הפרופורציה, שבה עלי לקחת את הקושי שנכנס עתה לחיי , ומגלגלת אותה חזרה לחדר.

אני קוראת לה סיפור ומבקשת ממנה, שתנסה להירדם. "אימא, כואב לי", היא בוכה, אני מחפשת אחות, לקבל כדור. אין אחות, כולן עסוקות. אופק ממשיכה לבכות, אני יוצאת למסדרון, מנסה לצוד אחת. "אופק בוכה מכאבים, אני מבקשת שתתני לה כדור".

לכד את עיני חלוקה הלבן," אני לא יכולה לתת לה כדור, בלי אישור של רופא, צריך לחכות לביקור הרופאים בערב".  אני מאבדת שליטה.: "תקשיבי לי טוב, אני  מרימה את קולי, הבת שלי בוכה מכאבים. את תתני לה כדור עכשיו, את שומעת, או שאני לוקחת אותה מכאן".

אופק מקבלת את הכדור. היא נרדמת בשלווה. בבוקר היא קמה, יורדת בטבעיות מן המיטה, פוסעת לעברי בשמחה,  אני קוראת לרופא שיראה, איך היא צועדת ללא כאב, דמעות עמדו בגרוני.
 

*

אתן מוזמנות בחום להגיב!

כתבו אלי (hepnerof@gmail.com) את תגובתכן, וציינו בבקשה אם היא מיועדת לפרסום באתר. ציינו במייל האם לפרסם את שמכן המלא או כינוי חלופי, על מנת לא לפגוע בפרטיותכן.

תגובות שהתפרסמו עבור טוריה של עפרה הפנר




מאמרים אחרונים
-פיסות חיים - את יהודיה | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - עבדות, חירות ואריק אינשטיין | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - ושתי: טור פורים | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - קול האלוהים | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - פתרון יצירתי | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - אחת לכמה זמן | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - האם אני באמת אני | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - מה הכי מכאיב לך | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - בת המדבר | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - אור ומתיקות | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - על הפרופורציה | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - בצבת החיים | הטור של עפרה הפנר
-CBT לנשים - טיפול קוגניטיבי התנהגותי במבט נשי
-פיסות חיים - בלב כבד | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - הכל בסדר | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - עיניים שחורות | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - התאומות שלא נולדו | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - לא רואה ממטר | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - טחנות רוח | הטור של עפרה הפנר
-פיסות חיים - חותם | הטור של עפרה הפנר
-קצוות מפוצלים
-פרפרים בבטן, קשקשים בראש
-גלולה למניעת הריון או התקן תוך רחמי?
-יציאה לחופשת לידה
-טיפוח ידיים וציפורניים
-מה ניתן ללמוד מהנשים בתנ"ך?
-טיפולים טבעיים לתופעות גיל המעבר
-יוגה לנשים בהריון
-נשים שיער ופוסט מודרניזם
-אנורקסיה נרבוזה
-תגובות לטורים של עפרה הפנר
-פיסות חיים - עמוד ראשי
-תזונה נכונה לנשים
-סרטן ונשים
-בולמיה נרבוזה
-נשים בגיל הזהב
-איפור
-הטרדה מינית
-גיל הפוריות
-גיל המעבר

קישורים
- לטורים נוספים של עפרה
- תגובות לטור "פיסות חיים"
- עיניים שחורות
- אתה לא רואה ממטר
- בצבת החיים
- הכל בסדר
- בלב כבד

חיפוש באתר

תיבת יצירת קשר
שם:
דוא"ל:
טלפון:
תוכן:





נשים | בריאות האישה | גיל ההתבגרות | הריון ולידה | CBT | נשים בתנ"ך | רפואה משלימה | מפת האתר