הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים - אנורקסיה נרבוזה

אנורקסיה נרבוזה, שנחשבת בזמננו ל"הפרעה של דוגמניות", היא אחת מהפרעות האכילה הנפוצות ביותר.

אנורקסיה מהי?

הפרעות אכילה מוגדרות כאוסף של התנהגויות אכילה חריגות וקיצוניות, שבמצב חמור עלולות להוות סכנת חיים משמעותית.

אך בניגוד להפרעות אכילה אחרות, שמאופיינות בזלילה רגעית חסרת עכבות ("בולמוס")  - ועשויות לכלול נסיונות "היטהרות", כמו הקאות או פעילות גופנית כפייתית (כמו בולימיה נברוזה), אנורקסיה נברוזה מאופיינת בעיקר בסירוב לאכול ולשמור על משקל גוף תקין.

הסובלים מאנורקסיה לרוב תופסים את גופם באופן מעוות – לדוגמה, הם תמיד יעריכו את עצמם כשמנים יותר ממה שהם – וכתוצאה מניסיונם לעצב את גופם "השמן" לצורה רצויה יותר, הם מרעיבים את עצמם לתקופות ארוכות, מרבים בפעילות גופנית ובצריכת חומרי הרזיה.

תסמינים ותוצאות - שיעור תמותה גבוה!

כתוצאה מהתבטאותה המסוכנת של ההפרעה, שיעורי התמותה כתוצאה מאנורקסיה נברוזה הם הגבוהים ביותר בקרב כל הפרעות הנפש.

תסמיניה החיצוניים של האנורקסיה הן ירידה חדה במשקל, הופעת פצעים על פרקי האצבעות (כתוצאה ממאמצי ההקאה), היעלמות המחזור החודשי, גדילת פלומת שיער על הבטן, התנפחותן של בלוטות הרוק, נשירת שיער, שקיעתן של הלחיים ועוד.

סטטיסטיקה וחברה

תיאורים ראשונים של מקרי אנורקסיה נמצאים בספרות הרפואית החל מן המאה ה-16, ובאופן מסורתי יוחסה ההפרעה לנשים. גם כיום, 90% מקרב הסובלות מאנורקסיה הן נשים – על אף שאחוז הגברים הסובלים מאנורקסיה עולה בשנים האחרונות.

40% ממקרי האנורקסיה הן נערות בין גיל 14-19, וכל השאר הן נשים בוגרות יותר. ככלל, לוקים באנורקסיה כ0.3% מן האוכלוסייה, גברים ונשים כאחד.

הסיבות לפיתוח אנורקסיה אינן נהירות עדיין לחלוטין, וברי הוא כי מדובר בכמה גורמים המשפיעים זה על זה.

הטיעון המרכזי הוא הטיעון החברתי-סביבתי: על פי הטענה הזו, עם השתנות מודל היופי לטובת דגמים כחושים של רזון קיצוני, נקטו יותר ויותר נערות בגיל ההתבגרות בדיאטה חריפה שהיתה אמורה להביא אותן אל מידות הגוף הזעירות של הדוגמניות.

כתוצאה מכך, התדרדרו נערות רבות לצום כפייתי, ונוצרו אצלן עיוותי חשיבה שרק הגבירו את הצום האנורקטי שלהן.

התומכים בפרשנות הסביבתית הזו הם המתנגדים העיקריים למודלים אנורקטיים של יופי, המושגים באמצעות עיבוד מחשב, לרוב. 

טיעון אחר מייחס סיבתיות לסביבה בה גדלו הנערות: סביבה קרה ואינה סובלנית כלפי כשלונות, במוחד בצד האם, קשורה באופן מסויים עם הופעת אנורקסיה אצל הילד.

השיעורים הגבוהים של התחלואה המשותפת בין אנורקסיה, הפרעה אובססיסית-קומפולסיבית ודיכאון חיזקו את עמדת הטוענים כי יש לאנורקסיה בסיס גנטי, ויש שמצאו עדות לקיומה של לקות מוחית מסויימת אצל הלוקות באנורקסיה.

טיפול באנורקסיה

שיטות הטיפול באנורקסיה מגוונות, אך הטיפול באנורקסיה נחשב למסובך במיוחד – במיוחד בגלל שבמקרים רבים, המטופלת מסרבת לוותר על ההתנהגות האנורקטית מחשש לעליה במשקל.

במקרים מסויימים ייתכן ותאושפז החולה באשפוז כפוי או מרצון, כיוון שהיא זקוקה להאכלה והשגחה מתמדת.

שיטות הטיפול הנפוצות ביותר הן תרופתיות וטיפול משפחתי (שיש לו כ75% הצלחה!), אך גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול אישי נחשבים ליעילים, וגם שינויי תזונה וטיפולים אלטרנטיביים.

מעניין להוסיף, כי  למרות הסכנות שבמחלה, רוב מוחלט של הלוקות בה מחלים לאחר כשנה וחצי; אך המחלה ממשיכה לרחף כצל מעל לכל נערה היוזמת דיאטה קיצונית, ומעמידה  בפני עצמה יעדי משקל שאינם בריאים.