פיסות חיים - אור ומתיקות | הטור של עפרה הפנר"אימא, אני רוצה שתכתבי גם עלי פעם טור", פנתה אלי שחר מעל קערת סלט ירוק במהלך ארוחת צהריים שחלקנו שתינו. "שחר, אם אכתוב עליך, ייתכן שאני אצטרך לכתוב על הפחדים שלך, על ההתמודדויות שלך, האם את מסכימה לכך?" לאחר היסוס קל מסכימה ילדת האמצע שלי לחשיפה ואני יוצאת לדרך.
מקרוּן מתוק וצבעוני
שחר בת ה-9 היא ילדה עליזה עם תלתלי דבש ופנים עגולות לה כעוגית מקרון מתוקה וצבעונית. היא ה"שוקולד" של המשפחה - ילדת סנדביץ' בין שתי בנות נוספות.
היא אוהבת לקרוא את ספרי "חסמב"ה" ולפתור תשבצים. לאחרונה החלה לרקוד פעמיים בשבוע ג'אז והיפ הופ, והיא מתכוננת למופע של הקבוצה ומתרגשת מכך עד מאוד, אך יותר מכול היא אוהבת לבשל.
שחר היא ה"שפית" של המשפחה, עוזרת לי במטבח, אוהבת לחוות את האוכל, לחוש אותו וגם לאכול. על רקע זה לא אחת חשה תסכול וכאב כשחבריה לכיתה כינו אותה בכול מיני שמות על רקע גופה העגול.
לא פעם דיברנו איתה, הסברנו על מרכיבי המזון השונים ובנינו תפריט מאוזן ובריא יותר. היא שיתפה פעולה ואפילו השתתפה בחוג שחייה פעמיים בשבוע למען ינשרו ממנה העודפים במהירות.
"מה הכנת לנו לאכול היום?", היא פורצת בסערה הביתה מיום לימודים נוסף המותיר אותה עייפה ורעבה", "יאמי, אימא, הפסטה יצאה לך מעולה וגם העוף, תשימי לי עוד קצת אורז, את יודעת שאני אוהבת הרבה אורז".
אני שמה לה עוד אורז, מקפידה להרטיב אותו ברוטב העגבניות של האפונה. ומגישה לה באהבה רבה את המזון למען ייחם לה, לילדה, למען, תשביע רעבונה.
"אימא אולי תעשי לנו סופגניות לחנוכה", היא מבקשת, אני אוהבת עם שוקולד ולפזר מעל קצת אבקת סוכר, הסופגניות של סבתא השנה לא יצאו כל כך טוב, בבקשה אימא, בואי נכין יחד".
אני נכנסת לאינטרנט, מורידה מתכון שמבטיח "סופגניות טעימות ומהירות להכנה". קונה מצרכים, ומסדרת אותם על השיש, מחכה ששחר תחגור את הסינר ותיגש למלאכת היצירה.
היא שוברת את הביצים מערבבת עם הקמח, מוסיפה קצת סוכר ותמצית רום, טועמת ולשה עוד קצת ומגישה לי שאטגן בשמן העמוק. "יו, איזה ריח טוב יש לזה, אימא", היא משתפת בהתלהבות ומוציאה מהמקרר את הריבה.
נקודות של אור ועוצמה
היא בוחרת בקפידה את צבעי הנרות ומסדרת אותם בחנוכייה. אנו מתאספים לברך על הנרות, להודות על הנס, ולשיר על האור שמגרש את החושך.
גם את ה"חושך" שלה גרשה שחר, כשמצאה בתוכה את הכוחות להתמודד עם התאווה שלה, להדליק בתוכה "נקודות של אור ועוצמה" כשהיא נתקלת במכשול הנקרה בדרכה. והיום היא ילדה מאושרת, שצחוקה המתגלגל ועליצות עיניה שובים את ליבו של המתבונן בה.
"שחר היפה", קורא לה סבא שלה כל פעם כשהוא פוגש בה, ואני סופגת את שאריות השמן בנייר ועורמת את העגולות המתוקות הללו בקערת הגשה. שחר מנקדת אותם בפתיתי שלג מתוק ומגישה לשולחן לצד ממרח שוקולד אהוב במיוחד.
כשנשב כולנו יחד לטעום מן הסופגניות שהכינה, לאור החנוכיות שהדלקנו זה עתה, ייחם לנו ליבנו מחום הסופגניות הנימוחות ומחום האהבה שהיא משרה על הסובבים אותה.
*
אתן מוזמנות בחום להגיב!
כתבו אלי (hepnerof@gmail.com) את תגובתכן, וציינו בבקשה אם היא מיועדת לפרסום באתר. ציינו במייל האם לפרסם את שמכן המלא או כינוי חלופי, על מנת לא לפגוע בפרטיותכן.
תגובות שהתפרסמו עבור טוריה של עפרה הפנר
|
